שיחה אינטימית עם ועדת הקבלה לתארים שניים במדיניות ציבורית - מסמך שהוא חובת קריאה לכל מועמד שמגיש לתארים שניים בחו״ל

 שיחה עם מנהלת תהליך הקבלה לתכניות המדיניות באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון: מה באמת חשוב להם בתוכניות למדיניות ציבורית

סיימתי שיחה ממש מרתקת עם מנהלת האדמישנז של תוכניות המדיניות באוניברסיטת Georgetown University, אחת מהאוניברסיטאות המובילות בעולם בלימודי מדיניות ציבורית. דיברנו על הכול – על ישראל, על קבלה, על מלגות, וגם על איך הם מתייחסים לשימוש ב-AI בהגשות. לדעתי מסמך ממש חשוב לכל מי שמגיש ללימודים בחו״ל באופן כללי, וכמובן לתכניות מדיניות בארה״ב.

(בתמונה, תמיר, מייסד נוגה, עם ג׳ולי, The Dean of Admissions.

כמה דברים מעניינים שעלו:

• תכניות קיימות:

באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון יש את ה- McCourt School of Public Policy, אחד מבתי הספר המובילים בעולם להכשרת מנהיגים בתחומי מדיניות ציבורית, ניהול ציבורי, ופיתוח בינלאומי. בית הספר מציע מגוון רחב של תכניות לתארים מתקדמים, המותאמות לשלבים שונים בקריירה, החל מסטודנטים בתחילת דרכם ועד מנהלים בכירים במגזר הציבורי או הפרטי.

Master of Public Policy (MPP)

תכנית הדגל של ג׳ורג׳טאון בלימודי מדיניות ציבורית. היא מתמקדת בהקניית כלים אנליטיים, כלכליים ומתודולוגיים להבנת תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות. התכנית משלבת קורסים בכלכלה, סטטיסטיקה, פוליטיקה ציבורית וניהול, ומיועדת לסטודנטים המעוניינים להשתלב בעולמות המדיניות, הממשל, המחקר והייעוץ הציבורי.

התכנית מתאימה במיוחד לסטודנטים בתחילת או אמצע הקריירה המעוניינים לרכוש מיומנויות מעשיות בניתוח מדיניות ופתרון בעיות חברתיות.

Master of Policy Management (MPM)

תכנית המיועדת למנהלים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בעלי ניסיון קודם בשירות הציבורי, בארגונים חברתיים או בעולמות העסקיים. היא משלבת בין ניהול למדיניות ציבורית ומתמקדת בהובלת צוותים, קבלת החלטות מורכבות ויישום אסטרטגיות ציבוריות.

התכנית מתאימה למי שכבר פועל בזירה הציבורית או הארגונית ומעוניין לעלות שלב מבחינת ניהול והשפעה.

Executive Master of Policy Leadership (EMPL)

תכנית יוקרתית ובכירה המיועדת למנהלים מנוסים במיוחד (לרוב מעל 10 שנות ניסיון), המעוניינים לפתח יכולות מנהיגות אסטרטגית ולקדם שינוי מערכתי ברמה הלאומית או הבינלאומית. התכנית נמשכת כ-15 חודשים וכוללת סדרת קורסים אינטנסיביים בני עשרה שבועות כל אחד. היא משלבת לימודים אקדמיים עם למידה יישומית ממוקדת, ונחשבת לאחת התכניות המעמיקות ביותר בארה״ב בתחום זה.

Master of International Development Policy (MIDP)

תכנית הממוקדת בפיתוח בינלאומי, ממשל ופוליטיקה גלובלית. הסטודנטים רוכשים ידע בכלכלה, מדיניות ציבורית, פיתוח בר-קיימא וניהול פרויקטים במדינות מתפתחות. התכנית מתאימה במיוחד למי שמעוניין לעבוד בארגונים בינלאומיים, בעמותות פיתוח, או בתפקידי מדיניות בתחום יחסי החוץ.

Master of Science in Data Science for Public Policy (MS-DSPP)

תכנית חדשנית שמחברת בין מדעי הנתונים למדיניות ציבורית. היא מיועדת למועמדים בעלי אוריינטציה טכנולוגית או כמותית המעוניינים להשתמש בכלים של בינה מלאכותית, ניתוח נתונים ו-machine learning לטובת עיצוב מדיניות יעילה ומבוססת נתונים.

בכל התכניות מושם דגש על שילוב בין מצוינות אקדמית לניסיון מעשי, על למידה חווייתית ופרויקטים אמיתיים, ועל פיתוח כישורי מנהיגות, תקשורת ואחריות ציבורית.

לסיכום, כל אחת מהתכניות מותאמת לפרופיל שונה של מועמד:

MPP

·לסטודנטים בתחילת או אמצע הקריירה המעוניינים בכלים מקצועיים וחשיבה מדינית רחבה.

MPM

·למנהלים בעלי ניסיון המעוניינים להעמיק בהובלת מדיניות ובניהול .

EMPL

·לבכירים ולמנהלים מנוסים המעוניינים לפתח מנהיגות אסטרטגית ברמה הגבוהה ביותר.

MIDP

·למועמדים המעוניינים בקריירה בינלאומית בעולם הפיתוח, הסיוע והיחסים הגלובליים.

MSDSPP

·לאנשים בעלי אוריינטציה טכנולוגית המעוניינים לרתום נתונים ובינה מלאכותית לעיצוב מדיניות ציבורית.

כל אחת מהתכניות של ג׳ורג׳טאון מבוססת על הרעיון של Policy in Action - מדיניות שנולדת מהשטח, פוגשת את האנשים, ויוצרת השפעה אמיתית.

• מלגות:

יש רק 5 מלגות מלאות לכל תוכניות המדיניות יחד - כולל תוארי ה-MPM

 וה-Executive Master of Policy Leadership EMPL.

מעבר לזה, 75% מהסטודנטים מקבלים מלגה חלקית, שנעה בין 10% ל-100% משכר הלימוד, בהתאם למצוינות אישית - אקדמית או מקצועית. הכול merit-based, לא need-based.כלומר, מצוינות היא מילת המפתח.

• איך אפשר לשפר את הסיכוי למלגה:

אם אחרי ההגשה קיבלתם קידום, פרסמתם מאמר, או הובלתם יוזמה משמעותית, שווה לעדכן אותם לפני המועד הסופי. הם יכולים להעלות את גובה המלגה בהתאם.

• אינטראקציה עם האוניברסיטה חשובה להם מאוד.

היא מעריכה מועמדים שמגיעים פיזית לקמפוס, או לפחות מבקשים שיחת זום אישית כדי להבין האם התוכנית מתאימה להם. זה משדר רצינות, סקרנות ובשלות.

• הם מאוד מעריכים ישראלים ואת השירות שהרבה עושים, בין אם לאומי או צבאי.

היא דיברה בחום על הסטודנטים הישראלים, על ההתמודדות עם המציאות הביטחונית, על השירות הצבאי, על היכולת לשלב בין אחריות לאומית לאישית. מבחינתה, זה מוסיף המון עומק וייחודיות לתיק המועמד.

• שימוש ב-AI -

  הם לא משתמשים באף גלאי, לא בודקים ולא מחפשים “טקסטים שכתבה מכונה”. מבחינתם הכול “עסקים כרגיל” כמו לפני שהבינה המלאכותית הגיעה לחיינו. רק דבר אחד מפריע להם - שהרבה חיבורים שנכתבו בעזרת AI פשוט… משעממים. גנריים. חסרי נשמה.

או במילותיה: “We can’t police it – but the best statements are written by human minds.”

הסאבטקסט היה-לא לעשות את זה ולבנות משהו אישי ואותנטי.

לסיכום, המסר מג׳ורג׳טאון היה די ברור:

לא מחפשים מועמדים מושלמים, אלא אנשים אמיתיים. כאלה שיודעים לספר את הסיפור שלהם בכנות, בלי ניסוחים מנופחים ובלי עזרה של בינה מלאכותית.